קושי חברתי

כשאנחנו עושים רילוקיישן, אחת המשאלות הגדולות שלנו כהורים היא שהילדים ימצאו את מקומם החברתי, ייצרו קשרים משמעותיים וירגישו שייכים בסביבה החדשה.

כשזה לא קורה כפי שציפינו, לא תמיד ברור כיצד להבין את הקושי. האם הילד עדיין לומד את השפה? האם הוא עדיין מכיר את הקודים החברתיים של המסגרת החדשה? האם הדרך שבה ילדים יוצרים חברויות במדינה החדשה שונה מזו שהכרנו בישראל? או שאולי המעבר רק פגש קושי שהיה קיים גם קודם?

כדי להבין את ההשתלבות החברתית של הילד, חשוב להתבונן לא רק בו, אלא גם בסביבה שאליה הגיע.

בחלק ממדינות העולם, למשל, ילדים מגיעים לבית הספר מאזורים מרוחקים, ולכן נפגשים הרבה פחות אחר הצהריים. בבתי ספר מסוימים הצוות החינוכי מעורב מאוד ביצירת קשרים בין הילדים, ובאחרים האחריות עוברת בעיקר לילדים עצמם. גם הדרך שבה ילדים מצטרפים לקבוצה, יוצרים חברויות או מביעים יוזמה חברתית משתנה בין תרבויות ובין מסגרות חינוכיות.

באותה מידה, חשוב להתבונן גם בילד עצמו. כיצד נראו הקשרים החברתיים שלו לפני המעבר? האם היו לו חברים משמעותיים? באילו מצבים היה לו קל יותר להשתלב? האם הקושי מופיע בכל מסגרת או רק במסגרת החדשה? ומהם הכוחות החברתיים שהוא כבר מביא איתו?

איך אפשר לעזור?

כשעולים קשיים חברתיים, הנטייה היא לעיתים לחשוב מיד על עבודה על מיומנויות חברתיות. אך לפני שבוחרים את דרך ההתערבות, חשוב להבין מה באמת עומד מאחורי הקושי.

האם הילד זקוק לעוד זמן כדי לרכוש את השפה? האם הוא עדיין לומד את הקודים החברתיים של הסביבה החדשה? האם יש מקום ליצור יותר הזדמנויות למפגשים חברתיים? האם נכון לערב את בית הספר? או שמא מדובר בקושי חברתי שמצריך התערבות ממוקדת יותר?

ב־מקומי | MEKOMI ננסה להבין כיצד הילד פוגש את הסביבה החברתית החדשה, לזהות את הכוחות שכבר עומדים לרשותו, ולהבין אילו התאמות, תיווך או הזדמנויות יכולים לסייע לו למצוא את מקומו.